שוודיה

“Borders? I have never seen one. But I've heard they exist in the minds of some people.”

— Thor Heyerdahl.

כשמגיעים אליה מדרום היא דומה לפירורי יבשה בתוך הים, שמתאחדים ככל שעולים צפונה, אבל הים ממשיך לחיות בתוך היבשה, לעולם לא עוזב אותה לגמרי, חלק ממנה תמיד. לא תמיד ברור האם זו ארץ של ים שהיבשה רק מתארחת אצלו, או להיפך. ארץ של מים, ארץ של אגמים. ההרפתקאה מתחילה עכשיו.

ישראלים רבים, כשהם ניגשים לבחון את האופציה של טיול לסקנדינביה, משווים בין המדינות, ולרוב בוחרים בנורווגיה כיעד העיקרי, ושוודיה נותרת עם נתח קטן, אם בכלל, של ימים בודדים שלרוב מתרכזים בשטוקהולם הבירה. מתי מעט יצאו מאזור שטוקהולם לאזורים אחרים במדינה.

שוודיה אינה נורווגיה. נורווגיה היא דרמטית עד כדי כך שגם מדינות אירופה האחרות מחווירות לעומתה, בצוקיה האדירים, בפיורדים, במפלים האינסופיים ובקרחונים. שוודיה גם שונה מארצות אירופה הקלאסית, עם עיירות הנופש שלהן על שפות אגמי טורקיז המוקפים בהרים, היערות שהיוו את הכר לסיפורי האגדות, בתים עם גגות הרעפים, שלל האטרקציות למשפחות בכל פינה, נופי גלויה, הפרות הרועות בשלווה באחו והפסגות המושלגות. והטרקים… הטרקים שאין שני להם. 

שוודיה אינה כזאת. היא אינה מתוקתקת ולא מתקתקה כמו אירופה הקלאסית. היא פשוט היא, כמו שהיא. ברוב שטחה העצום היא פראית, בראשיתית והרבה פחות נגועה ביד אדם. לא מנסה ולא מתנצלת. מימדיה גדולים ומרוחקים מדי מהמרכז הנוח של הישוב האנושי מכדי להשתתף במשחקים האלה. מלאה בפארקים לאומיים ושמורות טבע שהחוק אוסר אפילו להרים עלה ברבים משטחיהם. מכוסה יערות לבנה לאורך קילומטרים אינסופיים, הארץ קרועה ע"י אגמים רבים מספור, צלולים כל כך עד שהעננים משתקפים במימיהם כשהשלג אינו מכסה אותם. מדי פעם ניתן להתקל באסופת בתי עץ אדומים-נחושת האופייניים למדינה כולה, היוצרים ישוב קטן באמצע שום מקום, או עיירה קצת יותר גדולה, שפעמים רבות שוכנת על שפת לא אגם אחד אלא שניים ואפילו שלושה, עד כדי כך קרועה אדמת הארץ הזאת ומלאת מים.

רובה מישורית למדי, וככל שמצפינים קו הגובה מתחיל לעלות, הצפון כבר הררי ממש.

יחסית לשכנותיה באירופה הקלאסית היא עצומה בגודלה, חוצה 14 קווי רוחב מ-55 בדרום ועד 69 שבצפון, כוללת את האזור הארקטי שמצפון לקו רוחב 66.5 שבו השמש אינה שוקעת תקופה מסויימת בקיץ ואינה זורחת בתקופה המקבילה בחורף. העיירות בצפון דלילות ומרוחקות זו מזו. 

מי שרוצה להכיר את שוודיה צריך להיות מוכן לוותר על הצורך בפינוק העוטף שכל כך התרגלנו אליו כתיירים באירופה ובמערב. להשאיר אותו בבית, ולהגיע ככה, בפשטות, כמו שאנחנו, עם הרבה סבלנות לנסיעות ארוכות ועם עיניים שיודעות להסתכל ולראות, כמו זה עתה נפקחו לאחר שינה ארוכה, הראיה עדיין צלולה, מסוגלת להכיר בפניו הנסתרות של הטבע – רק אז יתגלה הקסם הזה. הארץ הזו תגלה יופי ייחודי, פראי ואינסופי. למי שמוכן.