שוודיה 2019 – הקדמה

חצות הלילה שבין 09-10/07/2019, פסגת הר נוליה, אביסקו, צפון שוודיה, גובה 1200 מ'

אני עומדת על פסגתו של הר נוליה, הנוף מולי נפרש למרחקים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה באורה של שמש חצות. מדרום פסגות מושלגות מסביב ללפורטן המפורסמת, השער של אביסקו, ממזרח אגם טורנטרסק הגדול, מוארים באור של זריחה, ומצפון כדור האש תלוי באור שקיעה, או של אלפי נרות, מעל מרחבים אינסופיים של טבע טהור. מולי גל אבנים שערמו אחת לאחת מטיילים שהגיעו כמוני לאורך השנים לחזות בפלא הזה שאין שני לו. שיא הטיול הזה. הרגע לו חיכיתי כבר חודשים. יש נופים עוצרי נשימה בעולם, אבל האור, האור של שמש חצות הוא בלתי ניתן לתיאור או לשחזור. הפרדוקס הזה של שמש הזורחת בחצות מעביר צמרמורות של התרגשות בכל תא בגופי. 

אני עומדת על צמחיית הקרקע הארקטית, צמחים שגדלים רק פה. על אדמה ספוגית בוצית-מימית שאיכשהו מחזיקה אותי מעליה ורגלי נשארות יבשות. פרחים קטנים, פירות יער שבעוד שבועיים יבשילו ויהיו מוכנים לאכילה, כשאני כבר לא אהיה פה. אבל אני יודעת שאחזור.

26/06/2019

17:00, חוף הכרמל

אני עומדת ומחכה לרכבת שתיקח אותי למחוזות אחרים. נפרדתי מעמיתי לצוות, תוך שביקשתי מהם לא להרוס את האפליקציה שלנו, נפרדתי מהמנהל, נסעתי הביתה והכנתי סנדוויצ'ים לדרך, התקלחתי והעליתי את המזוודה הכבדה כ-34 מדרגות בשמש הקופחת, התקלחתי שוב, נסעתי לחברתי הטובה והפקדתי בידיה את האוטו, ולקחתי מונית לרכבת. ועכשיו אני מקווה שאני לא מזיעה יותר מדי.